רחוב הנביאים מחבר בין העיר העתיקה אל מרכז העיר ירושלים. הוא מתחיל במזרח ברחוב סולטאן סולימאן בסמוך לשער שכם, ומגיע עד לכיכר הדוידקה במערב, שם הוא מתחבר לרחוב יפו בסמוך לשוק מחנה יהודה.

רחוב הנביאים אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 עם היציאה מהחומות, ויתרונו היה בשקט היחסי, התנועה המועטה, והיותו ללא בתי מלאכה ומסחר. עם תחילת המנדט הבריטי, רחוב הנביאים נסלל כדרך המלווה במדרכות והוקמו תשתיות מים וחשמל, ושמו, רחוב הנביאים, ניתן לו (עד אז כונה בשמות כגון: “רחוב בתי החולים”, “רחוב הקונסולים”, “הרחוב הסוציאליסטי” ו-”הרחוב האחורי” – ביחס לרחוב יפו, שהיה אז הרחוב הראשי). ברחוב הנביאים מבנים רבים המוקפים בחומה עם חצרות פנימיות מטופחות, שנבנו במאה ה-19 וה-20, מרביתם בעלי ערך היסטורי, תרבותי ואדריכלי. 

היום, לאחר תמורות פוליטיות רבות לאורך השנים ולאחר פיתוח המע”ר והפיכתו של רחוב יפו לנתיב רכבת קלה ותחבורה ציבורית בלבד, רחוב הנביאים הוא אחד מצירי התנועה הראשיים המחברים בין מזרח ומערב העיר, ולמעשה כל תנועת כלי הרכב ממרכז העיר מופנית לרחוב הנביאים. לעומת זאת, ובמקביל לפיתוח מרכז העיר, מבנים היסטורים מפוארים לאורך רחוב הנביאים הלכו והדרדרו לאורך השנים, וחלקם אף נהרס כדי לפנות מקום למגרשי חניה. בנוסף, בשנים האחרונות ישנה מגמה של בנייה מואצת של מתחמי דירות יוקרה המשנים ללא הכר את מראה הרחוב. וככזה, הפך הוא לסואן, רועש ומפויח, מנוכר ומוזנח, ללא מרחב ציבורי איכותי.